none מדיה דיגיטלית 'השמלה' בת שנה היום - לא תאמין להשפעה שהייתה לה על המדע

'השמלה' בת שנה היום - לא תאמין להשפעה שהייתה לה על המדע

none
 
לא, לא שוב.(צילום: טוויטר)



איפה למצוא מפגשים מזדמנים

נראה שזה היה רק ​​אתמול שכולנו איבדנו את הראש - צועקים על עמיתים לעבודה, זעם מצייץ בכל הכובעים ומכהים לנצח מערכות יחסים עם אלה שחושבים שהשמלה היא #BlackAndBlue (זה בהחלט #WhiteAndGold). כן, למקרה שטרם יצא לכם להבין כמה זמן יקר ומהיר כיום, עברה בדיוק שנה מאז הדיון שכמעט שבר את האינטרנט.

השמלה היא ללא ספק התופעה הוויראלית המובהקת ביותר אי פעם. היא התפשטה במהירות ובמהירות יותר מכל מה שנחשב בעינינו כתוכן ויראלי, ומיד עורר שיחה עולמית. בתוך יומיים היו יותר מ -4.4 מיליון ציוצים בנושא. אחרי שבוע היו 10 מיליון, וזה אפילו לא מתחשב בסערה שהיא עוררה בטמבלר (איפה זה התחיל), בפייסבוק ובתקשורת. טוויטר אף כינה את השמלה באופן רשמי כאחד הנושאים המשפיעים ביותר שלה על 2015, לצד אירועים היסטוריים כמו תנועת ה- Black Lives Matter וה- Flyby. עם כל תשומת הלב הזו, ההשפעה שהשפיעה ללהיט הוויראלי הזה על המדע ועל העולם בכלל לא נשמעת מטורפת. (אנשים שקיבלו את השמלה מְקוּעַקָע עליהם, לעומת זאת ...)

מהר ככל שאנשים התווכחו עם יקיריהם על הצבעים, התקשורת ביקשה לפרסם חתיכות מסביר המפרט מדוע אנשים מסוימים ראו את השמלה כשחורה וכחולה ואילו אחרים ראו אותה כצבע לבן וזהב. היה הרבה מה לומר על עבודת הצילום המחורבנת, אבל השמלה עוררה למעשה הרבה מחקרים על ההבדלים בדרכים שאנחנו תופסים צבע. כשאנו מציינים את יום השנה, זה כבר היה נושא לחבורת מאמרים מדעיים שנבדקו על ידי עמיתים. וביולי 2016, Journal of Vision יפרסם גיליון מיוחד אודות השמלה שכותרתה 'חזרה לשמלה למדעי הראייה'.

למפרק אחד לימוד כבר פורסם בביולוגיה נוכחית, מדעני מוח במכללת וולסלי ואנשי אקדמיה במחלקה למדעי המוח והקוגניציה, כאשר MIT העמידו 1,400 נשאלים למבחן. הם גילו כי 57 אחוזים ראו את השמלה כחולה ושחורה, 30 אחוז ראו בה לבן וזהב, כ -10 אחוז ראו בה כחול וחום וכי 10 אחוז יכולים לעבור בין כל אחד משילובי הצבעים. המדענים גילו שנשים ואנשים מבוגרים רואים באופן לא פרופורציונאלי את השמלה לבן וזהב. המחקר העלה גם כי אם השמלה הוצגה בתאורה מלאכותית בצבע צהוב, כמעט כל הנשאלים ראו את השמלה כחולה ושחורה. אולם אם לתאורה המדומה הייתה הטיה כחולה, היא נתפסה בדרך כלל כצבע לבן וזהב.

מחקר אחר שפורסם בביולוגיה נוכחית ביוני ביקש גם להסביר וללמוד מהתופעה. החוקרים, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת גיסן בגרמניה, הצביעו גם על הבדלים בתאורה.

אנו משערים כי העמימות מתעוררת במקרה של דימוי מסוים זה מכיוון שחלוקת הצבעים בתוך השמלה תואמת מקרוב את חלוקת אור היום הטבעי. זה מקשה יותר על להבהיר את שינויי התאורה מאלה בהשתקפות, נכתב ב עיתון מופשט.

אַחֵר לימוד עם זאת, התמקד בצבע והגיע למסקנות מסוימות לגבי אסימטריה כחולה-צהובה.

גילינו מאפיין חדשני של תפיסת צבע וקביעות, הכרוך באופן בו אנו חווים גוונים של כחול מול צהוב. מצאנו כי משטחים נוטים יותר להיתפס כלבנים או אפורים כאשר צבעם שונה בכיוונים כחלחלים, לעומת וריאציות מקבילות לאורך כיוונים צהבהבים (או אדמדמים או ירקרקים).

המחקר עוסק גם בתאורה ובהצללה ובאופן שבו הם מתייחסים לצבע, ואומר גם כי אנו מראים כי הבדלים פרטניים אלה ופרשנויות תאורה פוטנציאליות תלויים גם בעמימות המיוחדת של כחול, משום שפשוט הפיכת צבעי התמונה גורמת כמעט לכל הצופים לדווח על המצית. פסים כצהבהבים.

הישאר מעודכן ללימודי #TheDress נוספים. האינטרנט אולי נגמר בזה, אבל המדע לא.

none :