מקרה מקורי , לא נותן פסק דין אלא מתנות המקרה של הבלוג.
ראשית, ישנן עדויות שאינן מפלילות בדיוק: ישנם כמה קטעים מינואר 2007 ניוזוויק קטע שנשמע דומה, אך אינו זהה ל פִּי לְחַבֵּר. שנית, ה פִּי היצירה, שנכתבה על ידי עצמאי דני לי, מתייחסת לסדרת מקורות ניוזוויק משמש ביצירה שלו. אחת מאותן מקורות, מרינה פאלמר, אדם שצוטט בשנת 2007 ניוזוויק יצירה, מופיע ב פִּי חתיכה אבל כנראה התרחק חודשים לפני שהיצירה של דני לי רצה. גב 'פאלמר טוענת כי מעולם לא דיברה עם לי.
העורך של פִּי מדור הנסיעות, סטיוארט אמריך, שלח לנו דוא'ל באומרו 'לא היה פלגיאט בעבודה'.
'לא היו ציטוטים מפוברקים או מורמים,' הוא כותב. ״כל אדם שדני לי ציטט ביצירה היה תוצאה של ראיון טלפוני או פנים אל פנים. מרינה פאלמר, מחברת הסרט [טנגו וסקס], הייתה מישהו שכמה אנשים הזכירו בפניו, כדוגמה לגולה שעשה לעצמו שם. הוא מצא את הביוגרפיה שלה באתר שלה והשלים את התיאור במחקר שמצא ממאמרים אחרים בעיתון. בשום מקום במאמר לא מרמז דני שהוא ראיין אותה. כמו כן, הוא הזכיר את פרנסיס פורד קופולה ביצירתו (שמצלם סרט ב- BA), אך הוא לא ראיין אותו ישירות. '
במקום זאת, טוען מר אמריך, הבעיה בסיפור הייתה הנושא לא מקורי. 'סיפקתי הסבר ארוך למדי על כל אלה גם לקרייג וויטני, עוזר העורך המנהל שלנו לסטנדרטים, וגם לקלארק הויט, העורך הציבורי, שנראה כי שניהם מסכימים שלא היה כאן עניין של פלגיאט, אבל אולי, את מילותיו של הויט, 'היעדר מפעל עצמאי.'
בהתייחסו לדמיון בחפיפות השפה, כתב מר אמריך: 'באשר לכתיבה, יש כמה מקומות אומללים בהם שתי החלקים חופפים:' היסטוריית הסרטים הגדולה '; 'גלריות אמנות ספוגות יין' לעומת 'תצוגות אופנה שמופצות בשמפניה'. ואני בכלל לא מתכוון למזער את הנושא הזה - וגם דני לא - אבל אני מרגיש שדמיון זה קשור יותר אולי ליפול שוב בקלישאות הנסיעות הישנות - ולקושי למצוא דרכים חדשות לתאר עיר כישות. 'חם' ו'היפ '- ואז ניסיון מכוון להעתיק את השפה או הדיווח של מישהו אחר.'
בדואר האלקטרוני הוא כותב כי הלוואי שהפנה ל ניוזוויק סיפור, שהוא וגם דני לי הכירו כבר בתחילת תהליך הדיווח. ״אולי מבט נוסף על ניוזוויק מאמר לפני שהלכנו להדפיס היה מעלה כמה דגלים אדומים, אך בשלב זה, שכחתי את היצירה. (אכן, אם הייתי קורא את זה שוב, מעולם לא הייתי כותב את סוג התצוגה שעשיתי: 'נמשך על ידי מחירים נמוכים ואלגנטיות כמו פריז, אמנים, מעצבים ומוזיקאים גולים הופכים את בואנוס איירס לבית חם ופועם של מגניב. ״זה כמעט בדיוק מה ש ניוזוויק חתיכה אמרה. '
לדבריו, העיתון כלל לא לוקח את הנושא בקלילות, אך הוא במידה רבה כישלון בנושא הסיפור, ולא הפרה אתית. 'שוב, אני מסכים שיכולנו לחפור יותר קשה, אבל אני חושב שהדמיון בין שני החלקים הוא במידה רבה של צירוף מקרים וחוסר המקוריות לכאורה של הרעיון שלנו.'
