רופוס סוול בתפקיד ג'ון סמית 'ב איש בטירה הגבוהה . (צילום: אמזון) זו לא היפרבול, המופע הזה בהחלט לא היה קיים אם אמזון לא הייתה מרימה אותו, אומר לי איסה האקט בטלפון, יומיים לפני איש בטירה הגבוהה כל העונה הראשונה הופיעה לראשונה באמזון ב -19 בנובמבר. ממש הלכנו לכל מקום אחר. קיבלנו הערות מ כל אחד .
היא לא צוחקת. גב 'האקט וצוות כותבים ומפיקים מסתובבים מנסים להוריד את עיבודו של סופר המדע בדיוני המהולל פיליפ ק' דיק בשם זהה משנת 1962 מאותו שם מאז שנת 2006. הרומנים של מר ק. דיק הפכו ל כמה מהסרטים המשפיעים ביותר על הקולנוע (של רידלי סקוט להב ראנר , של סטיבן שפילברג דו'ח מיעוט ) אבל טירה גבוהה , שגב 'האקט מכנה אותה כתכשיט הכתר של הקטלוג, הוכיחה שהיא מכירה קשה.
הספר שזכה בפרס הוגו פורסם בשנת 1962 ומספר את סיפורה של אמריקה במציאות חלופית, בה מעצמות הציר זכו במלחמת העולם השנייה וארצות הברית נשלטת על ידי גרמניה ויפן. זה רעיון פשוט מספיק - ויקר - לקבל כרטיסים מ- BBC וגם מ- Syfy. רק לאחר ששאל אמזון את גב 'האקט, יחד עם חגג תיקים באקס הסופר / מפיק פרנק ספוטניץ, להשתתף בעונת הפיילוט שלה ב 2015 איש בטירה הגבוהה מצא בית.
כדי להבין את הנחישות של גב 'האקט, יש עובדה קטנה שמשחקת חלק גדול - היא במקרה בתו השנייה של פיליפ ק' דיק. בנוסף לתפקידי המפיק בפועל גב 'האקט משתפת פעולה עם אחיה Electric Shepherd Productions, החברה מפקחת על כל עיבוד לרומנים וסיפורים קצרים רבים של אביה.
בשיחה ארוכה גברת האקט ואני דנו בלחצים של התאמת עבודתו של אביה, כמובן, אך נגענו גם כיצד הסיפור המוכר והלא מוכר הזה, סיפור שנראה כי מטריד מדי לייצר במשך שנים, עשוי פשוט להפגיש אותנו.
אם אתה רוצה לדבר על חופש, ודמוקרטיה, ומה חשוב בזה, צפה בתוכנית זו.
אתה יכול לספר לי על השיחות שקיימת בתהליך ההסתגלות? מה שבאמת צריך לשנות כדי להכין איש בטירה הגבוהה לסדרת טלוויזיה, ומה רצית לחלוטין להישאר זהה?
הגישה שלי, תמיד, לדברים האלה היא שאני מוצא אנשים גדולים שאני יודע שיש להם אותה רגישות, ומבין ומכבד את העבודה. ואז אוכל להיכנס בראש פתוח. תפקידם לעשות את העיבוד, וזה איך הם רוצים למסגר אותו. אני לא מנסה לשלוט בדברים, אני לא אומר להם מה הם יכולים ומה לא יכול לעשות. הם אנשים יצירתיים מדהימים, ומגיע להם הרבה כבוד ככה. היה לי ברור שפרנק מתכוון לשמור על רוחו וכוונתו של הרומן.
בהופעה, החרגול משקר כבד [רומן בעד בעלות הברית ברומן המקורי] מתואר כסרט.
זה היה דבר שהוחלט כל הדרך חזרה כשעבדנו עם BBC. [ להב ראנר הבמאי] רידלי סקוט נכנס לשיחה ההיא והרעיון הזה עלה, וכולנו אהבנו את זה. טלוויזיה היא מדיום חזותי. הרבה יותר קשה להמחיז אנשים שקוראים ספרים [צוחקים].
רק צריך לבצע שינויים כשאתה מחליף מדיום. הרומן המקורי הוא מדיטטיבי, הוא מאוד פנימי, הוא סופר עדין, הסוף מעורפל - זה לא הצגה. ואני באמת מבין שיש אוהדים שממש לא נעים להם משינויים. ואני מקבל את זה כי זה אישי, הם אוהבים את הספר וזה משפיע עליהם בצורה אישית והם מאוד נלהבים ממנו. אני באמת מבין את זה. אבל כשאתה עושה הצגה, יש צורך במבנה אחר. פרנק באמת הצליח לבנות את המבנה הזה שבו הסיפורים האנושיים מתוארים בצורה הרבה יותר ארוכה.
ואתה מוסיף גם את הרעיון של התנגדות.
זה היה השינוי הגדול ביותר, ודיברנו הרבה על זה. הרעיון הוא לא מוקד התוכנית הוא ההתנגדות, זה לא קשור להתנגדות ולקחת את ארצם בחזרה. מה שאנחנו מנסים להראות הוא שיש אלמנט בעולם הזה שמרגיש צורך להשיב מלחמה. זה מרגיש רלוונטי לעולם של היום, ואני חושב שזה צריך להיות שם.
זה בעצם משהו שנראה לי מעניין, עד כמה הסיפור הזה עדיין מרגיש רלוונטי. אתה משתמש באיקונוגרפיה מהעבר, אבל זה אף פעם לא מרגיש לא מציאותי וזה גורם לזה להיות לא נוח.
ובכן יש הרבה על אודות איש בטירה הגבוהה זה רלוונטי כיום, ברור כי זה רומן אנטי-פשיסטי. וכשכתב את זה, היה הפאשיזם קיים בעולם, כמו שקיים כיום. עם התוכנית אנו בוחנים מה המשמעות של פשיזם ברמות שונות כל כך - מבחינה רוחנית, רגשית, כיצד הדמויות שלנו נאחזות באנושיותן בעולם הזה? ואם אתה מתנגד לכוחות מסוג זה, מהן הדרכים שאתה מתנגד להן? אני כן חושב שזה רלוונטי. זה הוגן לומר שפשיזם הוא איום קיים תמיד. אם אתה רוצה לדבר על חופש, ודמוקרטיה, ומה חשוב בזה, צפה בתוכנית זו.
אני גם אגיד, ראיתי אנשים מגיבים לתוכנית באגף ימין ובאגף שמאל. זה מרתק בעיני כי אולי יש משהו במה שההצגה אומרת איפה שאנחנו מוצאים בסיס משותף. זה יוצא דופן שיש אנשים מההפך הקוטבי של הספקטרום הפוליטי שמזדהים עם מופע, אך מסיבות שונות.
במהלך השנים, עבודתו של אביך הייתה קשה לשמצה להסתגל נכון ולהפוך להצלחה מסחרית. למה אתה חושב שזה כך?
כשאתה בוחן את טבע המציאות, ואז אותו חקר עצמו מתכופף ומתפתל, קצת קשה ליצור גרסה ליניארית שלו. יש שם גם כמה רעיונות די קיצוניים, שקשה לקדם אותם לקהל המיינסטרים. ישנם מספר רעיונות שיהיה קשה מאוד להפוך אותם למשהו נעים להמונים. כאשר העיבודים קרו, זה היה עם תוצאות שונות. הייתי חלק מעיבוד שנקרא סורק בחושך . זה היה רומן אישי באמת עבור אבי. כי זה היה די אוטוביוגרפי. ריצ'רד לינקלייטר עיבד את זה, והוא עשה עבודה יפה. אבל לא יותר מדי אנשים ראו את הסרט ההוא.
אני זוכר את הסרט ההוא, הוא זכה לשבחים על התמונות שלו אבל אף אחד לא ממש ראה אותו.
בדיוק, וסוג זה מוכיח את הנקודה. לפעמים הרעיונות של הרומנים, והאופן שבו הם בנויים, והאופן שבו הם מחוללים, זה פשוט מעט רדיקלי מדי עבור אנשים.
אבל באופן מוזר, הסיפורים שלו הרבה יותר פופולריים עכשיו מאשר היו אי פעם בחייו. זו השלכה כה נדירה לסופר מתקופתו. הרבה מזה קשור לעיבודים, כמו איש בטירה הגבוהה , שעוזרים ליותר ויותר אנשים נראה כי הם מדביקים את הרעיונות שלו.
