הערעור שלה חוצה גם קווי גזע. גב 'בסיר עושה כל מיני דוגמנות, החל ממודעות טלוויזיה של נייקי ועד עבודות המסלול של מייסי, אבל ההופעה העיקרית שלה היא כאחד מדגמי הבית של שתי שורות בגדי ים, XOXO ו- BabyPhat. XOXO מיועד בעיקר לקווקזים, אמרה חואניטה ריד, מעצבת ג'מייקנית-אמריקאית צעירה. Baby Phat מיועד לשוק העירוני. מרים היא קרוסאובר נדיר. היא פרופורציונלית, אבל יש לה ישבן. זה עובד בשני הגזעים. והיא יודעת ללבוש בגד ולגרום לו להראות נכון. הבגדים האלה ארוכים בסגנון וקצרים בבד. מריאם בסיר היא דוגמנית הביקיני המוסלמית היחידה בעסק. הרבה מוסלמים רואים בכך סתירה. בקוראן ברור לגבי הצורך בצניעות נשית. סורה 24:31 מעורר נשים מאמינות להוריד את המבט ולשמור על צניעותן; שלא יציגו את יופיים וקישוטיהם אלא מה שמופיע (בדרך כלל); שהם ימשכו את רעלותיהם מעל חיקם ולא יציגו את יופיים. דרישה זו חלה על כולם למעט קרובי משפחה קרובים, משרתים נטולי צרכים מיניים וילדים קטנים. ובכל זאת, כמו כל צווי הכתוב, הוא נתון לפרשנות. הקוראן לא קובע במפורש שאתה חייב להיות מכוסה, אמרה פרופסור אסמה אפסארודין, מומחית למשפט האסלאמי באוניברסיטת אינדיאנה. זה מדבר על צניעות. וצניעות היא מושג תרבותי. מה שנחשב צנוע בכמה חברות מוסלמיות אינו בהכרח מה שנחשב צנוע בארצות הברית. בדיון בין מוסלמים מסורתיים לרפורמים, כיסוי הנשים הוא נושא מרכזי. תיאוקרטיות מזרח תיכוניות כמו סעודיה ואיראן משתמשות בכוחה של המדינה בכדי להטיל קודי לבוש. במדינות מוסלמיות אחרות, לעתים קרובות הצניעות נאכפת על ידי קרובי משפחה גברים הרואים בכך עניין של כבוד המשפחה. במערב, לעומת זאת, חיג'אב נחשב לעתים קרובות כסימן לדיכוי נשי או כמסמן תרבותי. כמה נשים צעירות מכסות כהצהרת זהות, כדי לומר לעולם שהן מוסלמיות, אמר פרופסור אפסארודין. אחרים אינם חשים צורך בהצהרה. הגישה שלהם היא, 'אני בטוח במי שאני מוסלמי, אני לא צריך ללבוש חיג'אב כדי להודיע על כך.' שמירת הזכות לפרש דת הופכת למאפיין של האסלאם של צעירים אמריקאים מוסלמים. האימאם איסה עבדול בסיר מתחנן להבדיל. אתה לא יכול פשוט להמציא חוקים משלך, אמר. זה לא אסלאמי שאישה תציג את גופה. זה לא ניתן להתווכח. גם אם הגופה המדוברת שייכת לבתו. מריאם היא ילדה חביבה ואוהבת, אמר. זה חשוב לי כאבא. ואני מעריך שהיא הלכה אחרי מה שרצתה. אבל הלוואי שהאנרגיה הוקדשה לתרגול האסלאם. האימאם בסיר נולד וגדל בפונטיאק שבמישי. שמו אז היה ספרג'רס גרייבס. הוא גדל בפרויקטים, ילד רציני שהצטיין בבית הספר ועל יהלום הבייסבול ושר במקהלה בכנסיית הבפטיסט של טריניטי. בקולג 'הוא התעניין באיסלאם, התגייר ביום הולדתו ה -23 והפך לאיסא עבדול בסיר. הוא לובש חלוק זורם וכיפה כיפה, בחיקוי הנביא מוחמד, ואב לחמישה ילדים; מרים היא בתו השנייה. האימאם בסיר ואני ישבנו בסלון הקואופרציה הצנועה שלו ממש מערבית ללנסינג, מישיגן, שעה נסיעה מג'קסון, שם הוא משמש כאחד משני האימאמים בכלא של מישיגן. אנו המוסלמים קוברים את לידתם של התינוקות שלנו, הוא נזכר. במקרה של מריאם, השליה שלה הייתה בצורה מדויקת של לב. האם יש לזה משמעות? שאלתי. אני לא יודע אם יש לזה משמעות, הוא אמר. אבל זה משהו שלעולם לא אשכח. מרים הייתה תמיד ילדה יפה. הוא דיבר בצער. הוא ובתו התנכרו מאז שעזבה לניו יורק והחלו בקריירת הדוגמנות שלה. אפרו-אמריקאים מהווים כשליש מכלל האוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית. לנו המוסלמים החדשים לא היו דורות של אבות להדריך אותנו, אמר. רציתי שילדי יהיו אדוקים ובקיאים. אבל רק אחת מבנותיי עדיין חובשת חיג'אב. בסופו של דבר אתה פוגש את אללה ואתה נשפט. אף אחד לא רוצה לראות את הילד שלו נענש. אז כן, כואב לי בלב לראות מה מריאם עושה. אני חושש בשבילה.