וואו, חבר'ה!דיסני כשמאחוריה חוליית ידוענים של A-List והכוח השיווקי המלא של דיסני, אולי זה לא צריך להיות מפתיע שהאקשן החי 'היפה והחיה' (שכבר שלט בשיאי הקופות של מרץ) הוא רוקט לעבר a מיליארד דולר קופות ברוטו.
אני, אישה בת 24, הייתי בסוף השבוע בפתיחת התיאטראות (תרמתי לסכום של 170 מיליון דולר בסרט במכירת כרטיסים בצפון אמריקה), הייצוג המושלם של מטרת הדמוגרפיה המופעלת בסינרגיה של הסרט: מישהו עם זיכרונות שמחים מצפייה במקור. סרט אנימציה שמתבגר, רגשות חיוביים כלפי הארי פוטר-אלום אמה ווטסון, וליבידו המופעל אוטומטית על ידי שחקנים בריטים נאים. זו הייתה הגירה לא רצונית לתיאטרון: אני, כמו זומבי שמחפש מוח או ה זה עוקב שד מיני, הולך לאט אבל ללא הפסקה לעבר סרט משפחתי מענג בו יואן מקגרגור היה מנגן פמוט.
הגרסה החדשה הזו - בבימויו המוסמך של ביל קונדון - חולקת כל כך הרבה DNA עם המקור הנפלא, שהיית קשה לך למצוא מישהו שיכול לראות את זה ולא ליהנות ממנו. זה סיפור קלאסי, וזה בשילוב עם כמה הופעות מצוינות ותקציב גלוי מאוד של 300 מיליון דולר, אומר שכן, זה סרט טוב.
אפילו אני - הקוקרן לנצח, קפטן אוברנליזה - באמת נהנתי מהסרט. אולי קרעתי פעם או פעמיים. הייתי רואה את זה בקלות בפעם השנייה.
אבל זה לא אומר שלא אנקוט.
בשונה משנת 2015 לִכלוּכִית , בבימויו של קנת בראנה, שבחן מחדש סיפור מעופש, הסיר את השירים ויצר אסתטיקה חדשה, נראה כי היפה והחיה של 2017 חוששת לסטות מהקלאסיקה המונפשת בכל דרך משמעותית. השינויים שעשו אם כן, נתקלו, אם כן, לעתים קרובות כמוסדרים ומיותרים בתסריט שלא היה שונה לגמרי מספיק כדי שהרגעים האלה ייראו טבעיים.
מאוריציוס
הבחור הזה מזדייןדיסני בעוד שהסרט של 1991 שיחק את מוריס כממציא אקסצנטרי, אקסצנטרי, גרסתו של קווין קליין היא במקום זאת אמנית עגומה עם קוקו רומנטי של מלח ופלפל. הוא נמצא מרחץ אחד לצד השני מלהיות בפרסומת של סיאליס. אין שום דבר בהכרח רע בללכת לכיוון DILF-y עם מוריס עד שהוא מתחכך בהתעקשותם לעשות שימוש חוזר באותם רגעים מהמקור.
בגרסת 1991, כשבל חוזרת הביתה ושואלת את אביה, האם אני ... מוזר? אביה שולף את עצמו מתחת להמצאת מסתורין מסתבכת כשהוא לובש עדשות בקבוק קוקה ענקיות שגורמות לעיניו לשלש את גודלן הרגיל. הבת שלי? מוזר? הוא מגיב. זה קו צחוק. בגרסה זו, התשובה של מוריס נראית מהורהרת. מדוע לנהל את אותו דיאלוג בדיוק אם ההקשר כבר לא חל? 
קוֹמֶדִיָה!דיסני
אבל ההגירה הרחק ממוריס הזקן והמטורף לשעבר, שהעיירה לא מאמינה בו ומזלזל בו, מבלבל את יחסי הגומלין המאוחרים שלו עם גסטון. הוא רגוע וראש בראשו כשהוא חוזר לעיר להאשים את גסטון בניסיון רצח (חחח) - וכשהעיירה אכן פונה נגדו זה נראה רפלקס מוזר שלא זכה, כאילו העלילה עצמה ידעה שהיא צריכה להגיע למקום כלשהו בסיפור. לא הקימה.
לא היה שום אימה חסרת אונים שזכורה לי כל כך בילדותי, בכך שהייתי זקוק לאנשים שיאמינו לך, אבל כבר איבדו את אמונם לפני שהתחלת. הגיוני עוד יותר אז שגסטון יכול לשכנע את העיר לנעול את האיש הברור הלא משוגע הזה לנצח בבית מקלט. במיוחד מאז, בניגוד למקור, גסטון לא שילם את גופת המקלט המצמררת.
גסטון
אף אחד לא מטלטל פרש כמו גסטוןדיסניהאפיפיור הצעיר פרק 9
גסטון הוא אחד הנבלים החביבים על דיסני מכיוון שהוא מצליח בבת אחת להיות גם קריקטורה מפוארת של הג'וק הבורי וגם דמות תלת מימדית יחסית, שמושפלת, זועמת מההשפלה ההיא, וכותבת מחדש נרטיב משלו הראש בו הוא הגיבור.
בגרסת האנימציה, השיחה הראשונה שלו עם בל מספרת לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת: הוא אגרסיבי פיזית, תופס את הספר מידה, לועג לו כי הוא מבולבל בספר שאינו תמונות, וזורק אותו לבוץ.
בהתחלה, גסטון המעודכן נראה ... די נחמד. 2017 גסטון עולה לבל ו ... שואל מה היא קוראת. היא אומרת לו ושואלת אם הוא קרא את זה. לא, לא ההוא, אבל אתה יודע, אה ... קורא, הוא עונה, קצת נבוך. זה לא שמחה אנטי אינטלקטואלית בטוחה; זה דיאלוג שיגבר על ידי הגיבור המביך של קומיקס אינדי-רומי כשהילדה שהוא מתאהב בה שואלת על להקה שמעולם לא שמע עליה. הוא מנסה להתלונן על המנהל שמעניק לה מבטים מלוכלכים בעיר. הוא מביא פרחי בל ושואל אם הם עשויים לקבל ארוחת ערב. לסרט שברגעים הקודמים גסטון התקדם ודיבר אל עצמו במראה, גסטון נראה בלתי-אופייני.
שיניתי! גסטון אומר, מנסה לגרום לבל לתת לו הזדמנות עכשיו כשהוא חוזר מהמלחמה או כל דבר אחר. אף אחד לא יכול היה לשנות כל כך הרבה, מגיבה בל ומחסרת לחלוטין את הנושא והמוסר של הסרט בו היא נמצאת.
זה לא שאני חושב שבל צריך לצאת עם גסטון - אנשים רשאים לסרב לדייטים מאנשים. שאל גאסטון, בל אמר לא, עליו לכבד זאת. אבל המקור נתן לנו גסטון שפינה את בל ופלש למרחב האישי שלה, שהעיף את מגפיו הבוציות מעל ספריה ואמר לה שנשים לא צריכות לקרוא כי זה עשוי לתת להן רעיונות. הגסטון החדש הזה אולי נתקל בסוג של מקלחת, אבל הוא לא הרגיש כמו נבל של דיסני.
נראה שהסרט הבין את טעותו והחליט לפצות יתר על ידי הפיכתו של גסטון לצליפת שוט במהירות ובאמצע הדרך, וקשר את מוריס לעץ עם חבלים ענקיים מצחיקים שנראים כאילו יש להשתמש בהם עבור נערות על פסי רכבת לאחר שמוריס ירק אתה לעולם אל תתחתן עם בתי! (מדוע כולם כה רשעים לגסטון ?!) כשגסטון היה האדם היחיד בעיר שהאזין לסיפורו על החיה ויצא לעזור לו ללכת לחפש את בל.
העלילה ההיא של גסטון כועסת והחלטה לרצוח את מוריס לא רק נראית מחוץ לדמותה לגבי הגרסה של גאסטון שהקימו (נראה שגם לה פו מכיר בכך שהרוע הוא התפתחות אופי עדכנית), אלא הוא גם מסיר לחלוטין חלק מה רגעים עדינים ומצחיקים ביותר בסרט האנימציה המקורי.
בגרסת 1991 מוריס נכנס לטברנה המשתולל על חיה, וכולם חושבים שהוא משוגע. ואז, הבריון מעלה תוכנית.
לפו, אני חושש שחשבתי.
בילוי מסוכן.
אני יודע.
אז מתחיל הזריחה של גאסטון וכמה מהמילים החדות ביותר של הווארד אשמן.
אף אחד לא זומם כמו גסטון
לוקח זריקות זולות כמו גסטון
מתכנן לרדוף אחר פיצוחים מזיקים כמו גסטון
כן, אני בעל תושייה אינסופית, פראית
- כמו למטה לעומק אתה יורד
אפילו לא אהיה חרטה מעט
כל עוד אני משיג את מה שאני רוצה בסופו של דבר
זה נבל מענג וחבל שחתכו את זה לטובת בחור שמתבאס ומנסים באופן אקראי לרצוח איש זקן.
(אני אומר, שינוי אחד לגסטון שאני אוהב היה הכללה מחדש של פסוק על האופן שבו גסטון יורה מאחור זה היה נכתב על ידי מנקן ואשמן לגרסת האנימציה אבל הוסר בגלל שהיה כהה מדי. הוא מציע קצת נחיתות מראש.)
הקוסמת
גרסת 2017 החליטה לתת לאנטרנטס חלק קצת יותר גדול מאשר רק דמות ויטראז 'בפרולוג. בגרסה זו היא אורבת לאורך כל הדרך, כאישה חסרת בית בשם אגתה א לה לוסי בארקר ב סוויני טוד.
זה ... סוג של טוויסט, אבל איזו מטרה עלילתית זה בכלל משרת? איזה יתרון יש בכך שהיא מבזבזת זמן להסביר אותה ולראות אותה? אגתה יודעת שגסטון ניסה להרוג את מוריס - היא הצילה אותו - ואז נמצא שם בטברנה בזמן שגסטון הכחיש זאת ומנסה לקרוא למוריס מטורף. האם זה לא נראה כמו זמן מתאים אחר לאחד המפורסמים שלה ללמוד קללות?
היא מופיעה שוב בסוף הסרט כדי לעמוד קרוב מדי לבל בזמן שהיא בוכה על החבר המפלצתי המת שלה ואז לוקחת את הזמן המתוק שלה להחיות אותו ואת שאר הארמון שכולנו בדיוק ראינו מתים, רק כדי שכולנו נקרע- טלטל סביב.
החיה
כלומר, הוא לא נראה יותר גרוע מהאקס-מןדיסני החיה הזאת כל כך יבשה ונשמעת שהוא יכול היה להיות מנוגן על ידי קלסי גראמר. מה הוא לא מפחיד. סרט האנימציה עשה מאמץ רב לבנות מתח: סצנתו של מוריס שנכנס לראשונה לטירה, או שבל שנכנסת לאגף המערבי האסור הן בקצב מכוון וחשוך, והקהל מתוגמל על כך. כשבל מבקשת מהחיה להיכנס לאור והוא מראה את פניו בפעם הראשונה, זהו רגע לקפוץ למושב שלך. כשהוא צורח עליה באגף המערבי, זה מפחיד.
זו לא בחירה בהכרח גרועה, אבל שוב, היא מבולבלת מהתעקשות למיחזור רגעי 1991. החיה הזו לובשת מעיל זנב ומכנסיים כל הזמן - קשה לי להאמין שהוא גם תוקע את פניו בקערת מרק כמו שעשתה החיה הקודמת, שהתאפיינה כמי שהייתה חיה כל כך הרבה זמן שהוא שכח איך להיות אנושי.
אני אגיד שהנהמה הקטנה של בן הדוד מתיו בסוף עשתה אמנם סקסית.
המשרתים
שני אלה בעצם זהים לסרט הראשוןדיסני זו מריבה מינורית שיש לי את ההנחה המקורית של הסיפור עצמו שזה לא הוגן שהם מקוללים לחיות את כל חייהם כרהיטים כי הבוס שלהם היה זין. בגרסה זו, הם אחראים כי ... הם לא עשו כלום כשאבא של חיה לימד אותו שיעורי חיים רעים. עדיין לא ממש נשמע הוגן. כלומר, צ'יפ הוא ילד. היה כלב ארור. איך הם היו אחראים?
אך אולי מטריד יותר הוא כיצד גרסה זו קבעה שכל משפחתם שגרה מחוץ לטירה שכחה קסם הכל. תחשוב כמה זה כהה! הרהיטים זכרו את משפחותיהם, ומשפחותיהם לא זכרו אותם. האם בני הזוג שלהם התחתנו בשנית? האם ילדים לא שאלו איפה האימהות שלהם? הגיוני יותר לדמיין שהמשפחות המלאות התגוררו בטירה. אחרת, מה לעזאזל צ'יפ עשה שם?
יפה
הלכנו יחד לקולג 'דיסניהאמת על אלכס ג'ונס
הסרט משנת 2017 מתאמץ מאוד בכדי לגרום לנו לדאוג לאמה של בל שמתה והתגוררה בעבר בפריז. זה אפילו מרחיק לכת עד כדי הצגת ספר אקספוזיציה קסום שמראה לנו ... אמה של בל נפטרה, והתגוררה בעבר בפריס. מסתבר שהיא מתה מהמגפה. עם כל הכבוד, מה זה משנה בכלל? אנחנו כבר ממלאים נפשית את הריק שאמא של בל נפטרה - מחלה נראית אופציה סבירה, בטח. אך כיצד האישור המקדם את העלילה או הנושא בצורה משמעותית כלשהי? אם הרעיון היה שבל והחיה יוכלו להתחבר על אמהותיהם האבודות, הזמן היה מושקע יותר בכדי להראות לנו את הרגע ההוא, או להעמיק בסיפור האחורי של החיה שנראה די מעניין אך שמעולם לא ממש יצא לנו לראות.
אני אוהב את השינויים הקטנים בדמותה של בל - מה שהופך אותה לממציאה, קצת יותר אמיתית, קצת יותר ספונקאית - אבל הלוואי שהם דיבבו את קולה של אמה ווטסון. ווטסון נשמע בסדר, אבל זה חלק מהבעיה. השירים שלה צריכים להיות טובים יותר משובחים, חגורים בלב ובנפש, והם שירים קשים! לא צריכה להיות שום בושה או סטיגמה הקשורה לשימוש בשחקנית הטובה ביותר לתפקיד ולשיג את הקול הטוב ביותר עבורה. דיסני נהגה לעשות את זה כל הזמן - לאה סלונגה שרה עבור יסמין וגם מולאן. הם עשו את זה בשביל זאק אפרון בראשון הייסקול מיוזיקול סרט צילום.
לה פו הוא גיי, אני מניח
בטח, למה לאדיסני הוא רוקד עם בחור בסוף ממש .4 שניות.
שינויים קטנים
- עשר שנים שחיכינו, נחתך מלהיות האורח שלנו כנראה, כך שאנשים כמוני לא מתעסקים בשינוי ציר הזמן
- לא יותר וכל סנטימטר אחרון שלי מכוסה בשיער
- נעלם גם כן? מארי האיקונית! הבגטים! תמהר! מהשיר הראשון.
- הם מחליפים את הרגע ב אם אני לא יכול לאהוב אותה מהפקת ברודווי עם שיר חדש נשכח שנקרא לָנֶצַח זה היה צריך להיקרא היי אוסקר, עכשיו אתה יכול למנות אותנו לשיר המקורי הטוב ביותר. קישרתי לשני השירים ששר ג'וש גרובאן.
- בשתי הגרסאות, בל זורק כדור שלג לעבר החיה והוא מגיב באיסוף א עֲנָק כדור שלג כנקמה. בסרט האנימציה , בל זורק כדור שלג שני והחיה מפילה את כדור השלג הענק שלו על ראשו שלו. בגרסה החדשה, הוא מלא על שעוני אמה ווטסון בפרצוף עם כדור שלג ענק. זה ממש מפיל אותה.
